ראיון עם אמא:

החיים בילדותי שונים היו מילדותם של הילדים כיום. לאחר הכנת שיעורי הבית היינו נוהגים לשחק בשכונה עם כל הילדים. משחקי הרחוב הנפוצים היו קלאס, גומי,חבל,חמש אבנים.

סבא זיגו נוהג היה להביא לי קוביות ברזל למשחק חמש האבנים ממקום עבודתו שהיה תנובה.

כמו כן סבא היה מביא קופסאות "אשל" ריקות למשחק הטלפון.אהבתי בחופשים במיוחד לבוא לעבוד עם סבא בסידור ארגזי החלב הריקים. בבית, שעות הפנאי מולאו בתוכן בעבודות מלאכת יד. טלוויזיה, מחשב ומכונית לא היו בהישג ידנו. סבתא עבדה בטיפול בילדים קטנים וכשגדלנו העדיפה לחזור לעבוד בבית.

לאורך כל השנים למרות המחסור החומרי מעולם לא הרגשתי מקופחת. הורי שילדותם נלקחה מהם ברומניה ידעו להעניק לי ולגילי בית חם ואוהב בעל ערכי משפחה עשירים. הדגש בבית תמיד היה איך לגדול כאנשים מועילים לחברה, הגונים, עוזרים לזולת ובעלי רווחה כלכלית.

למרות שהפרוטה לא היתה בכיסנו תמיד עזרנו לזולת ככל יכלתנו. סבא וסבתא תמיד העדיפו את הנכס המנטאלי מהנכס הכלכלי. אדם יכול לרדת מנכסיו אך לעולם ישא את מטען חייו עמו.

בצה"ל שירתתי כמפקדת כיתה. במסגרת תפקידי אימנתי חילות צעירות בטירונות.

לאחר שרותי הצבאי למדתי בטכניון בחיפה במגמת מתמטיקה שימושית במסלול מדעי המחשב.

למימון לימודי עבדתי כמורה פרטית למתמטיקה, כמלצרית ובשנת הלימודים האחרונה אף קטפתי אגסים בקיבוץ יגור...רגע אחד...האם אין זה קיבוצו של אבא גיא. אכן, אכן!!! כך גילה אבא גיא את אמא איריס שובת הלב, היפה והצעירה בנשים, בין עצי האגס. כוכבית נרשמה ליד שמה במידית על מנת לברר האם האופציות ניתנות למימוש. ממימוש למימוש נולדת אתה בני הבכור, החכם והמוכשר אהוב נפשנו וגאוות ליבנו.  כיוון שיפה אתה כמו אמך וחכם כמו אביך ונהפוך חלילה, החלטנו לקרא שמך בישראל – נוה.