ראיון שארכתי עם סבא בני

"בני, אתה שמדבר כל כך הרבה על פלסטינה למה אינך הולך לשם?" כך התגרה בסבא המורה לגיאוגרפיה בהחזירו את דפי מבחן השליש הדן במזרח התיכון, בו זכה סבא במלוא הנקודות. תגובתו המהירה והספונטנית לא אחרה לבוא ובמילה אחת פשוטה והחלטית ענה: "הערב!"

זה היה בשנת 1948 . נער כבן 17 , שלא יצא מעודו מעיר הולדתו פאס, החליט להגשים משאת נפשו ולעלות לישראל – משימה כמעט בלתי אפשרית בימים ההם, כאשר נאסר על היהודים לנוע חופשי ברחבי המדינה ובמיוחד להגיע לעיר הגבול אוּגְ'דָה. בדרכים שונות ומשונות ובתחבולות, הצליח סבא  להגיע לעיר גבול זו, ומכאן, בליל גשום וסוער, החליט לשאת פעמיו אל העיירה האלג'ירית –מַרְנִיָה, מרחק 40 ק"מ מאוג'דה. נדמה שכוחות על אנושיים פעמו בקרבו למלא משימה זו. ממרניה הדרך היתה פשוטה יותר. ברכבת הגיע לעיר אלג'יר, וממנה באוניה למרסיי שבדרום צרפת – משם עלה לארץ ולקיבוץ, וכך הגשים את חלומו.

במרס 1949 היה בין החברים שעלו להתישבות על אדמת קָנִיר והקימו את קיבוץ רגבים. בשנים הראשונות עסק בכל העבודות – בנין , מטעים, פלחה ושירותים שונים. יחד עם חבר נוסף יסד את ענף הצאן ולגאוותו הרבה היה לרועה הראשון ממוצא מרוקאי בתנועה הקיבוצית.

ב- 1950 נבחר באספה הכללית של רגבים להיות מחנך ונשלח לסמינר אורנים (מחזור שני) ללמוד הוראה. בשנת 1953 היה בין מקימי בית הספר ברגבים, ניהל אותו והיה מחנך בו.  בשנים 1960  - 1962 נשלח לאורנים ללימודי המקצועות הריאליים. בשנים 1963 – 1964 לימד ברגבים ובתיכון בשדות ים, כימיה מתמטיקה  ותנ"ך.

בשנת 1965 עבר סבא בני  עם סבתא רחלה ושני ילדיהם, אבא ואורלי שנולדו ברגבים, לקיבוץ יגור. ביגור היה מחנך בכיתה ז' ומורה למתמטיקה וכימיה בכיתה ט'. באותה שנה יצאו לשליחות מטעם הקיבוץ המאוחד והסוכנות לבלגיה, שם היה שליח בתנועת "דרור" וטיפל בסטודנטים. במלחמת ששת הימים, בזמן שהותו בבלגיה היה בין מארגני הפגנות התמיכה בישראל.  בשנת 1969 חזרה המשפחה מהשליחות בבלגיה לעבודה ולחינוך בבית הספר ביגור. שם נוספו עוד שני ילדים למשפחה,אופיר ויובל.

בשנת 1970 עד 1979 היה סבא  בין מייסדי האולפן לעברית ביגור, ורבים הם אלה שבאו כתיירים ונשארו ביגור או בארץ כעולים. בין מחזור למחזור באולפן היה סבא חוזר ויוצא בשליחות הסוכנות למרסיי שבדרום צרפת ומביא משם עולים תוך "הטפת" ציונות והכנסתם למסלול של קליטה "רכה" לחיים בארץ. וכל זאת תוך מסירות ו"משוגעות" לעניין הארץ, הציונות והחיים בקיבוץ.

תוך כדי עבודתו באולפן, ולאחר שנים רבות בהן עסק בהוראה, חינוך נוער ושליחויות לפעילות ציונית בקהילות אירופה – התחיל את עבודתו בארכיון של יגור בשנת 1978, ומאז הפך הארכיון להיות מקום מרכזי בחייו הפרטיים ובחיי הקיבוץ.

עד לכניסתו לארכיון, הוא נוהל ביגור באהבה רבה ובתחושת שליחות, אבל בצורה חובבנית מאוד, אשר לא תאמה את הסטנדרטים החדשים והשיטות החדשות, ובעיקר לא נעשתה כל עבודת שימור שתבטיח אח שלמות החומר המקורי לאורך זמן.

כמעט מייד הפך לבר-סמכא בנושא זה בתנועה הקיבוצית ובאירגון הארכיונאים ואף חלק את נסיונו ואת הידע שרכש עם אחרים, רבים באים להתרשם מהארכיון ביגור ולספוג מהידע והמקוריות בהם ניחן.

בנוסף לכך ניחן סבא בזוג ידיים ברוכות, כשכל דבר בו נוגעות הופך ליצירת אומנות – הוא כורך עבודות של סטודנטים ותלמידים בבית הספר, ממסגר תמונות ומעצב תערוכות לחדר האוכל – בבחינת "תמונת מצב" בנושאים שונים הקשורים בחגים ובאירועים הוא מייעץ ונחשב בר-סמכא בכל אלה, וכל זה לא מתוך כורח אלה באהבה – הוא פשוט אוהב את זה.

בין הדברים שיצר סבא במו ידיו ממש ובאמצעים מועטים, ניתן לציין את המבנה עצמו – כפי שהוא כיום, תיקיית ההנצחה לחברי יגור שהלכו לעולמם – פינה שהקים ממש מן המסד, ראיונות עם אנשים שמילאו תפקידים בכירים בארץ וביגור ואיסוף החומר הרב שהותירו אחריהם, סידור חדר קריאה לעיון ולחוקרים, מעבדה לפיתוח תשלילים, הקמת המודעון ולוח מודעות בטלויזיה הפנימית וקידום תהליך של מיחשוב כל החומר הרב שהצטבר, לקראת העלאת כל ההיסטוריה הזאת על המחשב. בימים אלה הושלמה בניית חדר לקומפקטוס והמיחשוב בפתח. לאחר שמיכלי החומר יועברו לשם ויישמרו לפי כל הכללים הארכיוניים (בתנאים האופטימליים לשימור החומר), יהפוך הארכיון לספריית עיון לכל הרבים המשחרים לפתחו.

ראוי לציין, כי סבא הינו בוגר שני הקורסים לארכיונאים א' ו-ב' של התנועה הקיבוצית וכן היה במשך כשנתיים חבר מזכירות ארגון הארכיונאים הבינקיבוצי. עם כל עבודתו המסורה והמאומצת בארכיון, ממשיך סבא להיענות לשליחויות בתפוצות: בשנת 1994 נשלח מטעם משרד החוץ לבאקו שבאזרביג'אן, וב-1997 שוב נקרא לצאת, והפעם לטַשְקֵנט שבאוזבקיסטן.

ולסיכום – יותר מהכל, הארכיון הוא בית שני של סבא הוא אוהב את ארכיון לא פחות ממה שהארכיון אות וצריך אותו. 

לפני כשנה עבר סבא ניתוח לב בו עבר שני מעקפים והחלפת שלושה מסתמים. לשמחת כלנו סבא החלים וקבלנו בחזרה את סבא לעוד שנים רבות של אושר ושמחה.